כסף | לחסוך כסף

לעשות כסף פירושו לדאוג לעתיד שלך ושל ילדיך. וגם אם אתה צעיר כרגע ואין לך ילדים, הרי יום אחד יהיו לך. לשמור משהו בצד ליום גשום, לתקופות קשות יותר, שכולנו מקווים שלא יגיעו, אבל אם יגיעו, שנהיה מוכנים לכך. אפשר לראות דוגמה יפה מאוד לכך כבר במקרא, בסיפורו של יוסף, אשר הגיע לארץ מצרים, ובסופו של דבר הפך למשנה פרעה. בסיפור התנ''כי פרעה חולם חלום, אשר אינו מצליח להבין את פשרו, עד אשר מגיע יוסף, שמפרש את החלום. הפירוש פשוט, אבל טומן בחובו משמעות רבה. מדובר כאן בעניין של חיים ומוות של מדינות ועמים. יוסף מפרש שיגיעו שבע שנים טובות, שנים של שפע ועושר רב, אך לאחר השנים הללו, יגיעו שבע שנים רעות של רעב ומחסור. יוסף  מציע להתחיל לחסוך בשנים הטובות לקראת השנים הרעות העתידות לבוא. בתקופה ההיא הדרך לחסוך היתה לבנות אסמי תבואה ולמלא אותן בחיטה ושעורה. ואילו בימנו הדרך היא לחסוך בכסף. האם אתה רואה את ההיגיון שבסיפור התנכ''י הזה?

לחסוך כסף

מה שאנו לומדים כאן הוא שחלק מסוים מתוך מה שיש לנו עלינו לחסוך, ולשמור בצד. בתקופות הטובות שאנו עובדים ומרוויחים, אנו צריכים לחסוך. זה בדיוק מה שעשה יוסף בשעתו במצרים.

כאשר אנו נוסעים בכבישי הארץ, מבלים בבתי קולנוע ובתי קפה, עושים שופינג בקניון. כאשר אנו מתבוננים בבניינים הגבוהים בתל אביב, סועדים ליבנו במסעדות טובות, אנו לא חושבים על כך שעד לא מזמן, לפני פחות ממאה שנה (במונחים היסטוריים מאה שנה זה ממש כלום), היתה כאן שממה, היה כאן מדבר, היו כאן ביצות. כאשר אנו חושבים על כך, רק אז אנו מתחילים לתפוס ולהבין את העושר של המדינה, ההתפתחות הצמיחה והמודרניזציה אותה אנו חווים בימנו.

אוניברסיטאות, מוזיאונים, ספריות, כבישים מהירים, פארקים – כולם חלק מהעושר הלאומי אשר ירשנו כולנו מהאנשים אשר עבדו ועמלו כאן לפנינו. חיינו כיום עשירים יותר ומלאי אפשרויות.

חלק מהאנשים עד היום חיים מהיד לפה, סומכים על המזל ועל זה שהדברים איכשהו יסתדרו להם, מבזבזים את כל מה שיש להם ונהנים מהרגע מבלי לחשוב על הרגע הבא. אז האנשים הללו אולי איכשהו מצליחים להסתדר בתקופות של שפע כלכלי, אך מה קורה כאשר מתרחש משבר? הם לא דואגים לעתידם, מכיוון שהם לא מתכננים לעתיד. הם סומכים על המדינה שהיא תדאג להם כשיהיו זקנים ומותשים. תחשוב לרגע אחד, אם כולם היו כאלה, לאן היינו מגיעים? סביר להניח שעדיין היינו גרים בבקתות.