הרבה מאוד מהכסף שלנו הולך
לתשלומי מיסים. אנחנו משלמים מס הכנסה, אנחנו משלמים מיסי עירייה, אנחנו משלמים מס
ועד הבית. כאשר אנו רוכשים בית אנו משלמים מס רכישה, יש מיסי בלו, יש מכס ועוד
ועוד מיסים בצורות שונות.
 |
| לשלם פחות כסף |
אם אתה שכיר ומקבל משכורת
ממקום עבודתך, אז אתה משלם מס הכנסה לפי הכנסתך. אין לך הרבה מה לעשות לגבי זה.
הכסף נגבה ישירות ממשכורתך ומנוכה לפי שיעורי המס הקבועים בחוק. אבל ישנו מס אחד
שכולנו משלמים, עניים ועשירים, מיליונרים ובני המעמד הבינוני, והמס הזה נקרא מס
ערך מוסף. שישה עשר אחוזים מכל דבר שאנו רוכשים הולך אל המס הזה.
מכיוון שזה כך, הרי שעובדות
החיים מראים לנו, שככל שתקנה פחות מוצרים כך תשלם פחות מע''מ. במילים אחרות,
האנשים שקונים הכי הרבה מוצרים משלמים הכי הרבה מס ערך מוסף. בוא נתבונן בדוגמה של
שתי משפחות. משפחת כהן מונה 4 נפשות, האם והאב יוצאים לעבודה, ויחד מכניסים
לבנק 20,000 שקלים ממשכורותיהם. גם משפחת רובינשטיין מונה ארבעה נפשות, האב
והאם מכניסים לבנק סכום דומה.
אבל במשפחת כהן בכל חודש
קונים הרבה מאוד ביגוד והנעלה, אוהבים לבלות הרבה, ומוציאים כסף על מותגים יקרים.
המשפחה מוציאה בכל חודש כמעט כל מה שהיא מרוויחה, כלומר את כל עשרים אלף השקלים.
במשפחת רובינשטיין לעומת זאת חיים לפי התקציב ועוד חוסכים. ההוצאות הכוללות שלהם
עומדות על 15,000 שקלים
בחודש, והם חוסכים את היתר בחשבון נושא ריבית.
שים לב שמשפחת כהן משלמת 3,200 שקלים מס ערך מוסף מדי חודש,
לעומת זאת משפחת רובינשטיין משלמת 2,400 שקלים מס ערך מוסף, כלומר 800 שקלים פחות ממשפחת כהן. בנוסף לכך
הם חוסכים בצד בכל חודש כחמשת אלפים שקלים, כך שבכל שנה נוספים להם 60,000 שקלים בכספי
חסכונות פלוס ריבית שהם מקבלים מהבנק. אמנם הריבית אינה גדולה רק 3% בשנה, אבל זה
עדיין עוד 1,800 שקלים. כך שהם חוסכים בשנה 61,800 שקלים. בעשר
השנים הבאות הם יחסכו יותר מ 610,000 שקלים.
אני לא מטיף לך כאן לא לקנות.
אני חושב שאדם צריך לרכוש את הדברים להם הוא זקוק בחיים, אך הוא צריך לשמור על
כספו, ולא לבזבז אותו מעבר לצרכים החיוניים. כלומר, לחיות לפי מה שיש לו ולדאוג
לכך שעדיין יישאר כסף לחיסכון. בדוגמה שהבאנו כאן ראינו איך משפחת כהן מביאה על
עצמה תשלומי מס בשיעור של 3,200 שקלים. הם משלמים 800 שקלים יותר ממשפחת רובינשטיין, וזאת בגלל
הרגלים בזבזניים.
